הדף בטעינה...
פורום פיסיקה (פורום)
חפש מתקדם
 
גודל גופן: א   א   א   א

 

עמוד <<הקודם   הבא>> תצוגת הודעות הצג אובייקט חדש לפי סדר תאריך יורדמיון לפי תאריך גרסה להדפסה של דף נוכחי
על פי החלטת מנהל הפורום, בפורום הנוכחי אין חיווי להודעות שנשלחו על ידי צוות הקורס.
פורום זה פתוח לעולם. כותב לא מזוהה יכול לבחור לעצמו כינוי.
הודעה חדשה
פורום פיסיקה, עמוד 1
שלח להדפסה    בטל
הצג תוכן תואר חד חוגי (B.Sc) בפיסיקה באו"פ  מיכאל 13:41 13/07/18
שלום,
איתרתי בפורום שאלה שנשאלה לפני שלוש שנים וחצי (מ- 12/02/2015) לגבי פתיחת מסלול לימודים חד חוגי בפיסיקה באופ. בתשובה נאמר שחסרים 2 קורסים כדי לפתוח מסלול חד חוגי ושאתם עושים מאמצים כדי שתוכלו להציע גם מסלול חד חוגי בפיסיקה בעתיד. כמו כן, ציינתם בתשובה שתוכנית כזו מצריכה את אישור המל"ג וגם זה לוקח זמן.
מאחר ואנחנו כבר בעתיד :) , אני מבקש לדעת אם יש התקדמות כלשהי בעניין זה.
תודה!
מיכאל
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן עיקרון השקילות  ישראל 10:37 02/05/17
מתוך ויקיפדיה:

״בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים "למטה" בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי "מעלה" בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים). עיקרון זה מסביר, בין היתר, מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם״.

מאידך, מטען חשמלי קורן בתאוצה.

אז אם נניח מטען חשמלי במעבדה, הוא יקרין בתאוצה אך לא בשדה גרוויטציה וכך נוכל להבחין ביניהם.

האם אין כאן סתירה לעיקרון השקילות?
הוסף תגובההוסף תגובה
עיקרון השקילות  פרופ' יהונתן גרנות 19:15 29/01/18
שלום ישארל,

כבר היה לנו דיון על זה כאן בפורום בשרשרת שהתחלת ב-22.12.13 תחת הכותרת "פרדוקס פרדוקס התאומים?".
ראה לדוגמה תשובתי שם מה-15.1.14.

בברכה,
יוני
הוסף תגובההוסף תגובה
עיקרון השקילות  ישראל 11:31 16/02/18
תודה יוני. אני זוכר את הדיון וגם את הסיכום שלו:

״השורה התחתונה היא שאלו שאלות טובות שעדיין אין הסכמה גורפת לגבי התשובות עליהן״. קיוויתי שאולי משהו השתנה מאז..

קצת קשה לי להבין: גוף בתאוצה - גוש ענבר משופשף שאני מחזיק בידי ומטלטל מצד לצד - לא יקרין?

ואם התשובה היא כן - אז מדוע שהוא לא יקרין כאשר המעלית מאיצה ״למעלה״? ומה הקושי למדוד קרינה זו באמצעות מד קרינה?

ומכיוון שאותו גוש ענבר המונח על השולחן אינו מקרין, ואין זה משנה אם אנו נעים או נייחים יחסית אליו (אני טועה?), אז הנה מצאנו ניסוי שמבחין בין תאוצה לכבידה.

כרגיל - שאלות המשך..

לפני כמה שנים פורסמה כתבה בסיינטיפיק אמריקן שכותרתה:

A Quantum Threat to Special Relativity.

http://www-f1.ijs.si/~ramsak/teaching/km1/Einstein_0309032.pdf

מתוך התרגום לכתבה שהופיע ב״הידען״


״דומה שסוג האי-לוקאליות שנתקלים בה במכניקת הקוונטים דורש סימולטניות מוחלטת, שמציבה איום ממשי וקטלני על תורת היחסות הפרטית״.

״הדבר שהכי מדאיג באי-לוקאליות, לבד מן המוזרות המטלטלת הטבועה בה, הוא שהתכונה הזאת טומנת בחובה איום כמוס על תורת היחסות הפרטית כפי שאנו מכירים אותה כיום. בשנים האחרונות נעשתה הדאגה הזו, שסוף סוף זכתה להיכנס להיכל המחשבות הרציניות בתחום הפיזיקה, למוקד של דיונים שעשויים, בסופו של דבר, לקעקע, לעוות, לדמיין מחדש, לגבש או לפורר את עצם יסודותיה של הפיזיקה״.

״מצבה של תורת היחסות הפרטית, רק קצת יותר ממאה שנה לאחר שעלתה על בימת העולם, נהיה פתאום לשאלה פתוחה לרווחה ומתפתחת במהירות״.

אז הנה שאלה שמסכמת לדעתי את הניגוד בין היחסות לקוואנטים, וזאת ללא שזירה:


עיקרון אי הודאות קובע שלחלקיק קוואנטי אין תכונות מובהקות לפני המדידה. האם זה נכון גם לגבי פוטונים? במידה וזה כך, אז כיצד זה מסתדר עם תורת היחסות שבמאמר המקורי שלה אומר איינשטיין:

Let a ray of light depart from A at the time ta, let it be reflected at B at the time tb, and reach A again at the time t'a

http://www.fourmilab.ch/etexts/einstein/specrel/www/

הרי כאן מדובר על כך שקרן אור (יכול להיות גם פוטון אחד) נמצא במקום מוגדר ? נקודה A ? בזמן מוגדר ? t'a ? והתנע שלו מוגדר ? חלוקת קבוע פלאנק באורך גל הפוטון.

אז איך זה מסתדר?
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן כיצד נוצר כוח משיכה בין אלקטרון לפרוטון   אדי טנניאן 13:23 20/04/17
לפי מה שלמדתי חלקיק בעל מטען פולט לכל הכיוונים פוטונים וירטואליים שיכולים להתקיים (לפי חוק אי הוודאות ) וכך מעביר לשאר החלקיקים בעלי המטען את האנרגיה שתגרום להם להגיב בהתאם (להמשך או להתרחק)
נסתכל במערכת בעלת פרוטון ואלקטרון הפרוטון פולט פוטונים וירטואליים לכל הכיוונים כאשר ווקטור התנע של הפוטונים הוא החוצה מהפוטון אומנם כשהם נקלטים האלקטרון הוקטור שנוצר אצלו הוא וקטור פנימה לכוון הפרוטון לא מצליח להבין איך נוצר הוקטור לכוון הפרוטון ואשמח אם תוכלו להסביר לי
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן חידה בפיזיקה קלסית.  ישראל שפירא 12:14 27/02/17

יש לנו שני חדרים, ששעוניהם מסונכרנים ביניהם. בכל חדר מטבע, קוביית ששבש, ומצלמה.

1. ברגע 0 בכל חדר אנחנו מטילים את הקוביה בחדר 1 ומסדרים את המטבע כראות עינינו שיראה עץ או פלי, ומצלמים ביחד את המטבע והקוביה. זוהי תמונה 1 מחדר 1.

2. כנ״ל בחדר 2. זוהי תמונה 1 מחדר 2.

3. חוזרים על התהליך 100 פעם בכל חדר. קיבלנו מכל חדר את תמונות 1-100.

4. יש לנו 15 דקות בכל חדר לסיים את כל התמונות.

5. אנחנו שולחים את התמונות לצד ג׳.

המטרה, שבצידה פרס כספי נכבד:

7. שבהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי, (3, 6, 12.... 100) אם בשני הצילומים המספר בקוביה הוא זוגי, יהיה לנו 100% התאמה בצד המטבע בתמונה (עץ או פלי).

8. אם בהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי בצד אחד הקוביה מראה מספר זוגי ובשני פרט, נקבל בממוצע 75% התאמות בין המטבעות.

9. אם בהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי בשני הצדדים הקוביה מראה פרט, נקבל בממוצע 25% התאמות בין המטבעות.

אנו רשאים להשתמש בכל אמצעי שהוא, לתאם קודים בין החדרים, ולהתכונן כמה שנרצה לקראת הניסוי, כל עוד שנסיים לצלם את כל התמונות בתוך 15 דקות מזמן 0.

עכשיו, אין לנו בעיה לעשות זאת אם יש תקשורת בין החדרים.

אך האם נוכל לעשות זאת במידה והחדרים מרוחקים שעת אור זה מזה?

התשובה בפיזיקה קלאסית: שלילי.

התשובה בפיזיקה קוואנטית: חיובי. באמצעות חלקיקים שזורים.

אך מכייוון שהפיתרון הקלסי היחידי הוא באמצעות תקשורת מעבירת אינפורמציה שתגלה לנו על איזה צד נפלה הקוביה בחדר השני, ותקשורת זו מוגבלת למהירות האור, אך ניתן לפתור את החידה גם באמצעים קוואנטים שאינם מוגבלים למהירות האור, האין זאת אומרת שהאמצעים הקוואנטים מעבירים את האינפורמציה מהר מן האור?
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן אורך גל אלקטרומגנטי והמטריקה של המרחב  מאיר עמירם 08:25 22/02/17
פרס נובל בפיסיקה לשנת 2011 ניתן על גילוי ההתפשטות המואצת של היקום. הגילוי מבוסס על סקר אירועי סופרנובה מסוג a1, שהמסקנות העולות ממנו מבוססות בין היתר על ההנחה שהסחה לאדום קוסמולוגית נגרמת מ"מתיחה" של גלים אלקטרומגנטיים עקב מתיחה של המרחב שבו הם עושים את דרכם (האבל עצמו לא קיבל את ההנחה הזו כהסבר להתפשטות היקום).

הגילוי של גלי כבידה באמצעות מתקן הצפיה LIGO ב-14 בספטמבר 2015 וב-11 בפברואר 2016 מבוסס על ההשערה שגלי כבידה מתקדמים במרחב באופן שמכווץ ומותח לחילופין את המרחב-זמן. הגילוי ב-LIGO מבוסס על ההשערה שהאדווה של גל הכבידה העובר דרך המתקן תגרום לשינוי במרחק בין שתי מראות הממוקמות בקצוות של כל אחת משתי זרועות מתקן הגילוי, עקב כך תופרע ההתאבכות ההורסת בין קרני הלייזר העוברות לאורך זרועות המתקן בין המראות, ותתקבל קריאה מתאימה בגלאי.

כלומר, בבסיס הגילוי של LIGO עומדת ההשערה שניתן למדוד שינוי במטריקה של המרחב בדרך של מדידת מרחק בין שתי מראות באמצעות אורכו של גל אלקטרומגנטי המשמש לצורך זה כ"סרגל מדידה". מובן, שאם סרגל מדידה היה מתכווץ ונמתח יחד עם התכווצות והתמתחות המרחק אותו הוא מודד, לא היה ניתן למדוד כל שינוי במרחק הנמדד. מכאן שבבסיס הגילוי של LIGO עומדת ההשערה שגל אלקטרומגנטי הוא סרגל מדידה כשר למדידת מרחק, כלומר אורכו לא מושפע משינויים במטריקת המרחב.

אני מנחש שפרס נובל בפיסיקה לשנת 2017 ינתן על הגילוי ה"ישיר" של גלי כבידה במתקן LIGO, אבל בלי קשר לניחוש שלי, האם אין שתי התגליות הללו מבוססות על הנחות סותרות?
הוסף תגובההוסף תגובה
אורך גל אלקטרומגנטי והמטריקה של המרחב  מאיר עמירם 08:32 22/02/17
תיקון קל: בסוף הפסקה הראשונה צ"ל : (האבל עצמו לא קיבל את ההנחה הזו כהסבר להסחה לאדום קוסמולוגית)
הוסף תגובההוסף תגובה
אורך גל אלקטרומגנטי והמטריקה של המרחב  ישראל שפירא 11:41 27/02/17

מאיר, אם בסופרנובות עסקינן, הצץ בלינק הבא:

https://community.eveonline.com/news/news-channels/world-news/stellar-anomaly-detected-by-capsuleers/

מתוכו:

in some respects suggestive of a core collapse supernova but there is simply no way in which the light would be visible in every system of the cluster. It is there. It is manifesting faster than light. It should not be possible."

וגם:
http://physicsworld.com/cws/article/news/2014/jul/28/new-correction-to-speed-of-light-could-explain-sn1987-neutrino-burst

מתוכו:

An initial pulse of neutrinos was detected 7.7 hours before the first light from SN1987a reached Earth. This was followed by a second pulse of neutrinos, which arrived about three hours before the supernova light.
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן אנרגיה מהאור  אורח אופוס 15:55 12/09/16

אשמח לשמוע תשובה ברורה לשאלה הבאה שמקננת אצלי כבר הרבה זמן:

ידוע שגל אלקטרומגנטי זה שדות חשמליים ומגנטיים שניצבים זה לזה ונעים במהירות האור.
למדתי שאור בלתי מקוטב הוא למעשה אוסף של גלים בעלי שדות כאלו לכל הכיוונים כך שהתנודות בשדה באופן כללי משתנות באקראי. אבל אור מקוטב - יש לשדות החשמליים והמגנטיים שלו כיוון מוגדר.
ועכשיו לשאלה:
אני מעוניין ליצור זרם חשמלי בלי שום עלות, ניקח קופסה שחוסמת את האור, ודרך פתח אחד נניח מקטב. כעת האור שנכנס מקוטב. נניח בתוך הקופסה מעגל של תיל בצורה כזאת שהשדה המגנטי יהיה ניצב לשטח המעגל.
כעת בגלל שעצמת השדה המגנטי משתנה עם הזמן, אז השטף המגנטי דרך המעגל משתנה. ולכן צריך להיווצר במעגל זרם.

יש כאן טעות??
הוסף תגובההוסף תגובה
אנרגיה מהאור  אלי אופק 11:23 06/11/16
ברור שאפשר לללכוד אנרגיה מגלים א"מ.
מספיק להסתכל על אנטנות קליטה(שמייצרות זרם/מתח מהגלים הא"מ) כדי להבין זאת.
הוסף תגובההוסף תגובה
אנרגיה מהאור  פרופ' יהונתן גרנות 19:54 30/04/17
שלום,

אכן ניתן להפיק אנרגיה מקרינה אלקטרומגנטית, וזה גם נעשה באופן מסחרי ע"י שימוש בקרינת השמש.
היעילות של תאים סולריים היא גבוהה למדי. ניתן גם לרכז קרינת שמש בעזרת מראות ולהרתיח מים כך שהקוטיר מניע טורבינות שמייצרות חשמל. ברוב הבתים בארץ יש דוד שמש בו קרינת השמש מחממת את המים באופן אפילו יותר ישיר.

בברכה,
יוני
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן פיזיקה וLEVER  אורח אופוס 12:02 12/09/16
הי,
למה קשור ולמה זה שאם אני מרימה אצבע ומכה איתה על שולחן המהירות ועוצמת הנקישה קטנים יותר מאשר אם אני מרימה את כל הפרק שף היד ומכה עם האצבעות על שולחן וגדול יותר זה עם כל הזרוע?
תודה רבה
הוסף תגובההוסף תגובה
פיזיקה וLEVER  אלי אופק 11:25 06/11/16
אני מנחש שיש לזה קשור לעוצמת השריר בכל מקרה
הוסף תגובההוסף תגובה
פיזיקה וLEVER  פרופ' יהונתן גרנות 19:44 30/04/17
שלום,

נראה שלמרות הפשטות של השאלה יש כאן מספר אפקטים שמשתלבים ביחד.
ראשית, אם מכים באותה המהירות בשולחן עם אצבע אחת או עם כל כף היד עוצמת המכה תהיה גדולה יותר במקרה השני כי המסה של כף היד גדולה יותר ולכן גם האנרגיה הקינטית שלה (שהופכת לחום ולגלי קול עם הפגיעה בשולחן). אם התנועה היא עם כל הזרוע אז המסה האפקטיבית של התנועה גדולה עוד יותר וכל גם האנרגיה הקינטית שהופכת לחום וגלי קול עם הפגיעה בשולחן.
לגבי מהירות הפגיעה,כאן נכנסים גם אפקטים פיסיולוגיים - המהירות שניתן להזיז בה אצבע אחת, את שורש כף היד או כל הזרוע, המסה של חלקי היד השונים הללו וחוזק השרירים שמניעים אותם. במקרה האחרון התנועה כלפי מטה מתחילה מגובה רב יותר כך שמשתחררת יותר אנרגיה פוטנציאלית.

בברכה,
יוני
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן ER=EPR ?  אלי אופק 15:11 26/08/16
שלום,

האם ER=EPR ?

במיוחד לאור מאמרו האחרון של ססקינס:
http://arxiv.org/pdf/1604.02589v2.pdf
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן זכרון אפיזודי , התלוי ברצף הזמן   הנרי 15:32 24/06/16

היי ,

קראתי איזה מאמר שסוגים מסויימים של זכרונות הם מקודדים אצלנו בהקשר של זמן, והזמן הזה שנע על רצץ מקושר לאירועים אותם חוווים ..

ישר חשבתי שזה קשור למדידות שנעשו במרחב החלל -זמן , שמיקום מסויים או תופעה מסויימת תלוייה במיקום המרחבי ( שנע על 3 מימדים) ובמימד הזמן- ייתכן והמדידות שלנו תלויות במבנה המוחי שלנו, ואין באמת מימד זמן במציאות הפיזיקלית? ( כלומר תופעה פיזקלית יכולה להתרחש בשום זמן או בכל הזמנים ביחד)

http://www.hayadan.org.il/liftime-experience-2306169
הוסף תגובההוסף תגובה
זכרון אפיזודי , התלוי ברצף הזמן   פרופ' יהונתן גרנות 07:54 18/07/16

שלום הנרי,

 

השאלה שלך היא על גבול הפילוסופיה. ניתן באותה מידה לשאול האם בכלל קיים עולם פיסי אובייקטיבי במציאות, או שאולי אנחנו מדמיינים הכול בראשנו. אם אכן קיים עולם פיסי אובייקטיבי אז אנחנו יכולים לתאר מאורעות שמתרחשים בו על ידי הקואורדינטיות שלהן, שמציינות את המקום והזמן של כל מאורע. בלי מימד הזמן נתקשה לתת הסבר סביר לתופעות שאנו רואים. יתכן שהתאור שלנו של מרחב תלת-מימדי + קואודינטת זמן אחת איננו שלם. לדוגמא משיקולים תיאורטיים בתורות מיתרים יש מוטיבציה לקיומם של מימדים מרחביים נוספים, שהם "קומפקטיים",  כלומר נסגרים על עצמם במרחק קטן יחסית (כמו מקרוני חלול דק וארוך שנראה מרחוק חד-מימדי - מימד מרחבי "ארוך" המוכר לנו, ורק אם מסתכלים עליו מספיק מקרוב אפשר להבחין שיש לו עובי סופי והוא בעצם חלול - כלומר יש לו גם מימד רוחבי קטן ו"קומפקטי"). מבחינה זו, התיאור שלנו של עולמנו (התיאוריות הפיסיקליות שאנו בונים) אכן תלוי במה שידוע לנו עליו, שתלוי מצידו בחושים שלנו ובמכשירי המדידה שלנו.

 

בברכה,

יוני

הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן אנרגיה אפילה  אלי אופק 11:41 30/05/16
האם אפשר לבנות מכונה שתנצל את האנרגיה האפילה והתפשטות היקום ליצור אנרגיה זמינה לשימוש?

הוסף תגובההוסף תגובה
אנרגיה אפילה  פרופ' יהונתן גרנות 07:37 18/07/16

שלום אלי,

 

באופן עקרוני זה אפשרי (לדוגמא לחבר שתי מסות שנמצאות בגלקסיות שונות במרחק רב אחת מהשניה בחבל המחובר לקפיצים וכו') אך זה לא ממש פרקטי (לפחות מה שהספיקו לחשוב עליו עד כה :-).

 

בברכה,

יוני

הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן שתי שאלות על חורים שחורים  אלי אופק 13:51 28/03/16
שלום,

שאלה 1) האם חורים שחורים בולעים חומר?
עד עתה הנחתי שחורים שחורים יכולים לבלוע חומר (כוכב , אנשים,...) ועקב כך לגדול במסה ורדיוס.זה מה שרואים בספרי הפיסיקה הפופולריים ובכלל. יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה אבל מחשבה שעלתה לי לאחרונה מציגה טיעון נגדי:

אם נזרוק כדור ישירות לכיוון מרכז החור השחור אזי במסגרת הייחוס שלנו הוא לעולם לא יעבור את אופק האירועים עקב TIME DIALATION וכך החור השחור לעולם לא יגדל במסתו ורדיוסו.

האם נכון הדבר אם כך שצופה חיצוני במתרחש לעולם לא יצפה גדילה של חור שחור עקב חומר שנשאב לתוכו(בהינתן הידע הנוכחי ולמעט פלואוקציות קוונטיות)?

שאלה 2) האם הכדור בכלל חוצה את אופק האירועים?
במסגרת הייחוס של הכדור הוא מתקדם לעבר אופק האירועים ללא חשש. אולם ככל שמתקרב הכדור לאופק האירועים, היקום הנצפה עבורו (בכלל זה החור השחור) אמור לרוץ קדימה בזמן במהירות מסחררת.

האם בכלל יגיע אל אופק האירועים במצב זה שבו החור השחור רץ בזמן לעתיד ועקב כך מתאדה דרך קרינת הוקינג עד כדי שאופק האירועים נעלם מהכדור ככל שהוא מתקרב אליו?

תודה ,
אלי
מילות מפתח: חורים שחורים
הוסף תגובההוסף תגובה
שתי שאלות על חורים שחורים  אלי אופק 18:16 23/05/16
מקפיץ שוב את השאלה
הוסף תגובההוסף תגובה
שתי שאלות על חורים שחורים בהודעה יש קישור לכתובת ברשת פרופ' יהונתן גרנות 13:58 07/07/16

שלום אלי,

 

סליחה על העיכוב הגדול בתגובה.

 

אלו שאלות מעניינות שכבר התחבטו בהן לא מעט.

תשובות מסויימות, ולו גם חלקיות, תוכל למצוא לדוגמא בלינק הבא:

http://mathpages.com/rr/s7-02/7-02.htm

 

ההנחה הבסיסית כמעט בכל האנליזות הללו היא של "חלקיק בוחן" שנופל לחור השחור,

שמניחים שמסתו m קטנה מספיק ביחס לזו של החור השחור M כך שניתן להזניח את השפעתו על

מבנה המרחב-זמן. אבל לכל חלקיק אמיתי שיפול לחור השחור יש מסה ו/או אנרגיה כך שהוא

כן ישפיע על מבנה המרחב זמן, והשפעה זו תהיה חשובה כשיתקרב מאוד לאופק האירועים כך שיהיה

בתוך אופק האירועים של חור שחור בעל מסה M+m, וזה גם אומר במרחק מהאופק של החור השחור

בעל מסה M שקטן מאופק האירועים של חור שחור בעל מסה m. זה מתקשר לדוגמה מהלינק שצרפתי

למעלה שבה החלקיק הוא בעצמו חור שחור קטן. זה יקרה בזמן סופי וגם לא מאוד גדול עבור גדלים

אופייניים רלוונטיים, כך שיתכן שזה אכן פותר את הדילמה ומאפשר גדילה של חורים שחורים.

 

עבור חורים שחורים אסטרופיסיקליים, הם לרוב סופחים חומר מסביבתם בקצב גדול בהרבה מאיבוד

המסה שלהם לקרינת הוקינג, כך שבפועל הם גדלים ולא מתכווצים, כך שזה לא מאוד רלוונטי כאן

(חוץ מזה שלא רצית לערב אפקטים קוואנטיים, וקרינת הוקינג היא אפקט כזה).

 

בברכה,

יוני

 

 

 

הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן שזירה קוואנטית  אורח אופוס 05:46 08/03/16
no-communication theorems אוסרים על העברת אינפורמציה באמצעות שזירה, אף האם קיים הוכחה מתמטית לזה שלא עוברת אינפורמציה בין החלקיקים השזורים עצמם? האם קיים קונצנזוס באקדמיה בנידון?
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן האפס המוחלט  הנרי 14:16 03/03/16
ערכו הוא 273 יח' מתחת ל-0, ולא ניתן לקרר גוף פחות מכך...

ככל שטמפ' של גוף מצד שני חמה יותר כך קיימים תנודות רבות וחזקות יותר של החלקיקים שבו, וככל שהטמפט יורדת לאט לאט החלקקים פחות ופחות נעים.

האם בחורים שחורים קיימת טמפ' נמוכה מזו של האפס המוחלט?, ויש לי כמה טענות לכך? 1) לא נפלט מחורים שחורים אור , בניגוד לשמש שהיא בוערת מחום ופולטת אור רב לסביבה 2) חורים שחורים מושכים אלהם גופים אחרים הנמצאים בקרבתם בעוצמה רבה ואילו למשל גזים שהם תוצר של התחממות רבה מאוד נעשים פר יחידת שטח פחות דחוסים, ולכן יש בהם פחות כוח למשוך אליהם גופים ...
הוסף תגובההוסף תגובה
האפס המוחלט בהודעה יש קישור לכתובת ברשת פרופ' יהונתן גרנות 17:01 14/05/16

שלום הנרי,

 

ראשית, סליחה על הזמן הרב שלקח לי להשיב לך (נולדה לי בת והייתי מאוד עסוק).

 

לגבי שאלתך, משיקולים תיאורטיים פרופ' יעקב בקנשטיין ז"ל חזה שלחורים שחורים יש אנטרופיה וטמפרטורה סופית וחיובית. טמפרטורה זו היא הטמפרטורה של קרינת הוקינג שפולט החור השחור, והיא פרופרציונית לאחד חלקי המסה שלו. מדובר בזוגות וירטואליים של חלקיק-אנטי חלקיק שנוצרים בדיוק מחוץ לאופק המאורעות והופכים אמיתיים בהשפעת הכבידה של החור השחור.

 

בחורים שחורים משתמשים בהגדרה התרמודינמית של הטמפרטורה, שנעזרת בהגדרת האנטרופיוה של המערכת, שהיא הלוג של מספר המצבים המיקרוסקופיים של המערכת שמתאימים לאותו המצב המאקרוסקופי. תחת הגדרה זו ניתן במערכות מסוימות לקבל בתנאים מסוימים גם טמפרטורות מתחת לאפס המוחלט (לדוגמא ראה http://physicscentral.com/explore/action/negative-temperature.cfm).

 

טמפרטורה של חור שחור נהוג לייחס לא לתנודה של חלקיקים (כפי שנוח לחשוב עבור גופים רגילים) אלא למצבים קוואנטיים על פני השטח של אופק המאורעות. מכיוון שזה מערב בין יחסות כללית לתורת הקוואנטים זה תחום שנמצא בחזית המחקר ועדיין אין לנו תשובות ברורות על רוב השאלות בו (ובפרט מהם בדיוק המצבים המיקרוסקופיים על פני אופק המאורעות שאחראיים לאנטרופיה של החור השחור, ולמידע שלכאורה הולך לאיבוד כאשר חומר נופל לתוך החור השחור).

 

המשיכה של חור שחור נובעת מהכבידה שלו ואינה דומה ללחץ שמפעילים חלקיקי גז על דפנות הכלי שבו הם נמצאים, כך שהאנלוגיה בהקשר של הטמפרטורה לא עובדת במקרה הזה. הנושא הזה לא מאוד אינטואיטיבי אך מעניין מאוד.

 

בברכה,

יוני

הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן מהירות האור בתווך בין 2 מראות   דן 22:35 04/12/15

אם ניקח 2 מראות ונניח אותם במרחק של מטר האחת מהשנייה כאשר הם מקבילות זו לזו, ותוך כדי  זבוב קטן עובר בתווך של 2 המראות... אז אם נצפה מהצד באחת המראות לא נראה משהו חריג , אלא זבוב עף משתקף מתוך המראה , וגם עוד זבובים קטנים יותר המשתקפים ממראות קטנות יותר הנוצרות מהחזר האור כל הזמן בין 2 המראות.. אך,

 

1) האם החזרה של קרני אור מהמראה האחת למראה ה-2 ושוב למראה הראשונה וחוזר עד אין סוף פעמים לא בעצם סותרת את העקרון שלא ניתן לעבור את מהירות האור? שהרי גם אם נחכה זמן מה לא נראה פתאום השתקפות אחרת במראה ( לחכות בכדי שהאור יגיע במהירות הקבועה עד לעיניים שלנו בתוך הלופ הזה של המראות המוצבות זו מול זו)

 

2) האם זבוב שעף , נניח בקו ישר בתווך שבין המראות ייראה לנו מפגר במרחק שהצליח לעבור בהשתקפות במראות הפנימיות יותר מאשר במראות הגדולות , כלומר המראות הקטנות הם השתקפות של מספר חזרות רב יותר של קרני האור ממראה למראה, ולכן המרחק שהאור עובר הוא יותר גדול, לכן נצפה לראות , תאורטית לפחות, זבוב כמעט עומד במקום במראות המאוד מאוד פנימיות..?

 

 

הוסף תגובההוסף תגובה
מהירות האור בתווך בין 2 מראות   גיא חצרוני 10:55 20/12/15

תהיה השהיה עקרונית בגלל המרחק שהאור עובר, אבל בפועל - עצמת האוד דועכת אחרי מרחק קטן בהרבה מהמרחק שיאפשר לנו לראות את ההשהיה בעין.
הוסף תגובההוסף תגובה
מהירות האור בתווך בין 2 מראות   גיא חצרוני 10:34 24/12/15
לבקשת יוני הבהרה: ההשהיה תגרום לזה שהתקדמות הזבוב בהשתקפות "רחוקה" (של אור שעבר הרבה פעמים בין המראות) תראה בהשהיית זמן אחרי הזבוב המקורי, אבל מהירות התנועה תהיה אותה מהירות בכל ההשתקפויות.
הוסף תגובההוסף תגובה
הצג תוכן טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  מאיר עמירם 16:18 20/11/15
שלום יוני,

שאלה נוספת בעניין אי ההסכמה על סימולטניות של ארועים הנובעת מטרנספרמציית לורנץ:

לפי עמוד 108 סעיף 1 ביחידה 11 של הקורס מכניקה, המשוואה 11.1.3 (האטת זמנים יחסותית של שעונים בתנועה) תקפה ללא שינוי כאשר גם כאשר מדובר במערכת מואצת בה רק כיוון המהירות משתנה אך לא גודלה.

לפי זה, נניח שתי מערכות בהן ציר X הוא מעגל (כל מערכת היא טבעת גדולה בעלת קוטר נתון), והן מסתובבות בכיוונים הפוכים על מישור משותף סביב מרכז משותף. נבצע פרוצדורת התלכדות עבור שעון אחד בכל מערכת הממוקם על היקף המערכת, כך שכאשר שעון המערכת א' נמצא מול שעון מערכת ב', נתייחס למיקומי שעונים אלה כ"ראשית מערכת הצירים" של כל מערכת, ונדאג שצופה הנמצא במערכת האחת יאפסם כך ש t=t' =0. לאחר מכן נדאג לבצע נוהל תיאום שעונים בכל מערכת, על ידי תיאום שעונים רבים עם שעון הראשית של כל מערכת בנקודת הראשית, ונרחיק אותם באיטיות על היקף כל מעגל לקבלת שעונים מתואמים במרחקים קצובים לאורך היקף המעגל של כל מערכת (דרך א' לתיאום שעונים, המוזכרת ביחידה 11 עמוד 90).

לפי נוסחאות 11.1.1 ו-11.1.2 בקורס מכניקה, (שמהן מתקבלת נוסחה 11.1.3), נמצא שכל מערכת תראה את שעוני המערכת הנגדית כאילו הם אינם מתואמים. עבור שעונים המוצבים במרחקים הולכים וגדלים מהראשית בכיוון השלילי של ציר X, נקבל קריאות הולכות וגדלות משעון לשעון, ועבור השעונים הפרוסים בכיוון החיובי של ציר X נקבל קריאות הולכות וקטנות. זה הרי המקור לאי הסכמה על סימולטניות של ארועים בין שתי מערכות בתנועה יחסית: כאשר מאפסים את שעוני ראשית מערכות הצירים, מקבלים שהזמן בשאר שעוני המערכת הנגדית תלוי במרחק כל שעון מהראשית לאורך ציר X.

האבסורד הוא שכאשר נגיע לשעון הנמצא על צידו הנגדי של קוטר המעגל, נקבל שעליו להראות זמן גדול יותר יחסית לשעון הראשית אם נחשב את מיקומו דרך הכיוון השלילי של ציר ה-X, ונקבל שאותו שעון עצמו צריך להראות זמן קטן יותר יחסית לשעון הראשית אם נחשב את מיקומו דרך הכיוון החיובי של ציר X (למעשה הזמן שעליו יצביע כל אחד מהשעונים במערכת הנעה תלוי באופן אבסורדי בשאלה באיזה כיוון של ציר הX נמדוד את מרחקו משעון הראשית).
הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  גיא חצרוני 10:54 20/12/15

בעיני השאלה שלך היא סוג של גרסה יפה ומתוחכמת של פרדוכס התאומים. גם כאן - התשובה היא שהמערכות מאיצות (או, אם רק אחת מסתובבת - אז רק היא מאיצה), ולכן לא ניתן לעבור ביניהן בטרנספורמציית לורנץ פשוטה (כל נקודה על מעגל מסתובב שייכת למעשה למערכת לורנץ אחרת).
הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  ישראל 13:33 20/12/15

שלום גיא.
איני רואה כיצד תאוצה פותרת את פרדוקס הטבעות של מאיר. תאוצה, גם סיבובית, היא מוחלטת וניתנת למדידה. אם לטבעות בבעיה עובי זניח וכל טבעת מסתובבת לכיוון הפוך, אז המערכות סימטריות מנקודת הראות של כל טבעת. לא? אז איך אם כן תתישב התארכות הזמנים של היחסות הפרטית, שלפיה כל צופה יראה הפרשי זמנים הולכים וגדלים בשעונים על פניהם הוא חולף, עם זה שכאשר הצופים חולפים זה על פני זה אחרי שכל אחד השלים חצי סיבוב, מטעמי סימטריה שעוניהם צריכים להראות את אותו הזמן?

ומדוע צריך בכלל שיקולי תאוצה כדי לפתור את פרדוקס התאומים? כיצד תאוצה בכלל קשורה לפיתרון פרדוקס התאומים?
הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  ישראל 12:11 23/12/15
נראה לי שהפיתרון הוא זה:

אם נסתכל ב:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Proper_time

דוגמא 2.

נראה שכאשר מואט זמנו של הצופה בטבעת אחת, גם בטבעת הנגדית זמן השעונים מואט באותו שיעור. לכן הוא לא יפגוש שעונים שהפרש הזמנים ביניהם הולך וגדל, אלא שעונים שמראים את הזמן שלו בדיוק.
הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  גיא חצרוני 07:17 24/12/15
אפשר לסנכרן בתורת היחסות שני שעונים הנמצאים באותה מערכת ייחוס. אפשר לתאם שני שעונים במערכות ייחוס שונות כאשר כך שיראו אותה השעה ברגע בו הם חולפים באותה הנקודה.

לעומת זאת, בגלל יחסיות הבו זמניות, אין משמעות מוחלטת לסינכרון של שני שעונים הנמצאים גם במערכות ייחוס שונות ובנקודות שונות. זה בדיוק המקרה של שני שעונים המונחים על אותו מעגל בנקודות שונות. כלומר - השאלה אינה מוגדרת טוב, מכיוון שסינכרון השעונים אינו מוגדר.

אפשר לחשוב על מקרה אחר - להתחיל את שתי הטבעות במנוחה כשכל השעונים מסונכרנים, ואז להאץ אותן בהדרגה לסיבוב בכיוונים הפוכים באופן סימטרי. את המקרה הזה ניתן להבין משיקולי סימטריה דומים למה שכתבת.
הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  מאיר עמירם 14:43 11/01/16
שלום ותודה על התגובות, אך מקריאתן נראה לי שהנקודה שלי לא הובהרה מספיק, ולכן אני מוצא לנכון להרחיב אותה (וגם לשנות מעט את הsetup של הניסוי המחשבתי).

מראש התייחסתי לפרדוקס לא מבחינת האטת הזמנים אלא מבחינת יחסיות הסימולטניות. אירועים סימולטניים במערכת אחת (ואינם בו מקומיים) לא יכולים להירשם כסימולטניים בשעונים מתואמים של מערכת אחרת (והסימטריה מופרת כאן מראש, מכיוון שמראש מדובר באירועים שהסימולטניות שלהם נטענת רק לגבי אחת המערכות, בניגוד להאטת זמן שכל מערכת טוענת לקיומה במערכת הנגדית). הניסוי המחשבתי בו נוהגים להמחיש את יחסיות הסימולטניות הוא רכבת שנעה במהירות יחסותית ושני הבזקי אור יוצאים בו זמנית לפי שעוני הרכבת, האחד מקצה הרכבת הקדמי והשני מקצה הרכבת האחורי. לפי תורת היחסות שני אירועים אלה אם הם נרשמים כבו-זמניים בשעוני הרכבת, בהכרח אינם יכולים להירשם כבו זמניים בשעוני מערכת הרציף שלצדו הרכבת עוברת. ביתר פירוט, ההבזק שמקורו באחורי הרכבת חייב להירשם בשעוני הרציף בזמן מוקדם יותר מאשר ההבזק שמקורו בראש הרכבת.

נחזור עכשיו לפרדוקס הטבעות אותו הצעתי, ונפשט אותו מעט:

על משטח גדול מאוד (נקרא לו רציף) פרוסים שעונים רבים במטריצה צפופה של טורים ושורות. השעונים מתואמים במערכת הרציף (נקרא לה גם מערכת המנוחה).

מעל המשטח ובצמוד לו מסתובבת טבעת במהירות משיקית יחסותית. היקף הטבעת 100 קילומטר, ו-100,000 שעונים מסודרים על היקפה במרחקים של מטר אחד זה מזה בקירוב טוב. נבחר שרירותית את אחד השעונים ונסמן אותו במספר 1, ואת הסמוך לו בכיוון התנועה נסמן 2, וכך הלאה עד 100,000.
השעונים על הטבעת מתואמים במערכת הטבעת (אין מהירות יחסית בין צופה היושב על הטבעת לבין השעונים שעל הטבעת, ואין שום בעיה לתאם את השעונים במערכת הטבעת באחת מכמה שיטות אפשריות). לכל שעון על הטבעת צמוד מקור אור והשעונים מתוכנתים להפעיל את מקור האור כך שיפלוט הבזק אור אחד בשעה קבועה מראש בכל השעונים. בהגיע השעה מתקיימים 100,000 אירועים שהינם סימולטניים במערכת הטבעת.

משיקולי סימטריה, 100,000 האירועים הללו חייבים להירשם סימולטנית גם באותם שעוני רציף (שעוני מערכת המנוחה) שהתמזל מזלם להיות צמודים לאירועי ההבזק.

אבל משיקולי יחסיות הסימולטניות, הם אינם יכולים להירשם בו זמנית בשעוני הרציף:
האירוע הצמוד לשעון מס' 1 על הטבעת חייב להירשם על ידי שעון רציף הסמוך לו, בזמן מוקדם מזה שירשום שעון הרציף הצמוד לשעון מס' 2 (כמו בניסוי הרכבת המחשבתית, שבה שעון הרציף הסמוך לאחורי הרכבת חייב לרשום את ההבזק בזמן מוקדם משעון הרציף הסמוך לראש הרכבת).
אותו טיעון בדיוק תקף גם לצמד השעונים 2 ו-3: בהתייחס לשעון מס' 3, שעון מס' 2 אקוויוולנטי לשעון שבאחורי הרכבת, ושעון מס' 3 אקוויוולנטי לשעון שבראש הרכבת. לכן אירוע ההבזק שמקורו צמוד לשעון מס' 3 חייב להירשם בשעון הרציף הצמוד לו מאוחר יותר מהזמן שרשם שעון הרציף הצמוד לשעון הטבעת מס' 2.
אותו טיעון בדיוק תקף גם לצמד השעונים 3 ו-4, וכך הלאה, עד לצמד השעונים שמספרם 100,000 ו-1.

הפרדוקס כמובן הוא ששעון הרציף הצמוד לשעון הטבעת מס' 1 חייב לרשום את אירוע ההבזק בזמן מאוחר הרבה יותר מהזמן שהוא עצמו(!) רשם, מכיוון שעליו לרשום זמן מאוחר יותר מהזמן שנרשם בשעון הרציף הצמוד לשעון הטבעת שמספרו 100,000, שבתורו היה חייב לרשום זמן מאוחר יותר מהזמן שבו נרשם האירוע בשעון הרציף הצמוד לשעון הטבעת שמספרו 99,999 וכן הלאה.

הטיעון על פיו עבור צופה על הרציף שעוני הטבעת אינם מערכת לורנצית אחת לא פוגמים בתוקף הפרדוקס: כל צמד שעוני טבעת הוא מערכת לורנצית כמעט מושלמת שלגביה חייבת להתקיים יחסיות הסימולטניות ביחס לשעוני הרציף (עבור פקטור גמא 0.8 הסטיה מהישר היא כ-31 מיקרומטר במרווח הזמן שבו לוקח לשעון מס' 1 להתקדם כחצי מטר, שהוא בקירוב מרווח הזמן של האי-סימולטניות). אם יחסיות הסימולטניות גורמת לאירועים 1 ו-2 להירשם בזמנים שונים בשעוני הרציף (ועל פי תורת היחסות לא יתכן אחרת), גם אירועים 2-ו3 חייבים להירשם בזמנים שונים וכך הלאה.

אני לא רואה את הפרדוקס הזה בר פתרון בתורת היחסות, אבל אשמח לשמוע איך ניתן להחזיק גם בטענה של יחסיות הסימולטניות וגם בטענה ש-100,000 אירועים נרשמים בו זמנית הן בשעוני הטבעת והן בשעוני הרציף כפי שמתחייב משיקולי סימטריה.

הוסף תגובההוסף תגובה
טרנספורמצית לורנץ ואי הסכמה על בו זמניות  ישראל 13:42 12/01/16

הי מאיר.

אנסה להביא את פיתרון פרדוקס הטבעות המשופר כפי שאני רואה אותו.

הבעיה היא במשפט:״האירוע הצמוד לשעון מס' 1 על הטבעת חייב להירשם על ידי שעון רציף הסמוך לו, בזמן מוקדם מזה שירשום שעון הרציף הצמוד לשעון מס' 2 (כמו בניסוי הרכבת המחשבתית, שבה שעון הרציף הסמוך לאחורי הרכבת חייב לרשום את ההבזק בזמן מוקדם משעון הרציף הסמוך לראש הרכבת)״.

ההנחה המגולמת בו היא שיש הקבלה בין הרכבת בניסוי המחשבתי של איינשטיין לבין טבעת מסתובבת. אבל כמו בפרדוקס הטבעות המקורי, ההשוואה אינה תופסת.



כדי לראות זאת, נאמר לצורך הניסוי המחשבתי שהמשטח נייח ביחס לכוכבים. נאמר גם שהטבעת עם 100,000 השעונים המתואמים שעליה מסתובבת, ובדיוק במרכז הטבעת יש שעון על המשטח שאינו מסתובב. את כל המתקן מצלמת מצלמת וידאו שנמצאת מעליו.

בשעה 0000 בשעוני הטבעת, שעון מס 1 בטבעת נמצא ב״שעה 12״. הצילום מראה: 0000 בשעוני הטבעת ובשעון המשטח.

הטענה שלי: עם כל סיבוב, כאשר שעון מס 1 בטבעת יגיע שנית ל״שעה 12״, הצילומים יראו זמנים נמוכים יותר ויותר בשעוני הטבעת מהשעון המרכזי. הסיבה - הם נמצאים בתאוצה, השעון המרכזי לא.

ומכיוון ששעוני המשטח מתואמים עם השעון המרכזי, אז כל זוג שעונים צמוד, טבעת משטח, יראה תמיד את אותו הפער ביניהם כמו בכל זוג שעונים אחר.

במידה והטבעת היא זו שנחה ביחס לכוכבים ואילו המשטח הוא זה שמסתובב, אז שעוניו יפגרו ביחס לטבעת (וזה ההבדל הגדול בין הטבעת לרכבת האינרציאלית של איינשטיין, שבה השעונים תמיד מפגרים).

אם שניהם מסתובבים באותה מהירות יחסית לכוכבים אך בכיוונים הפוכים, נקבל את אותו הזמן בכל זוג שעונים צמודים, כמו בפרדוקס הטבעות המקורי.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  מאיר עמירם 23:46 12/01/16
ישראל שלום,

לדעתי הפתרון שלך לא פותר את הבעיה. הבה נזרום עם הטענה שלך (שלאור הכיוון אליו אני חותא הרי היא כהתפרצות לדלת פתוחה), נסכים ש-100,000 ההבזקים הם סימולטניים הן בשעוני הטבעת המסתובבת והן בשעוני מערכת המנוחה, ונראה את הפרדוקס בעיצומו:

***תזכורת קצרה: הניסוי מתחיל ומסתיים תוך כדי שהטבעת הסתובבה כשתי אלפיות מעלה בלבד (ולא 360 מעלות) כך שבמהלך הניסוי כולו, כל שעון נע פחות ממטר אחד במרחב, ובמהלך תנועתו זו הסטיה שלו מהקו הישר זניחה (בגלל הרדיוס הגדול של הטבעת) והוא (יחד עם שכניו הצמודים) מהווה מערכת לורנצית למהדרין (התאוצה הזויתית איננה בכיוון התנועה, והאטת הזמנים הנגרמת כתוצאה ממנה אינה פוגמת בסימולטניות, כפי שאכן כתבת)***

הפרדוקס:

אירוע פליטת ההבזקים על הטבעת הוא אסימטרי מבחינת העובדה שבגלל תנועת הטבעת שעון מספר 1 על הטבעת מתקדם לעבר הבזק האור שנפלט משעון מס' 2, אבל שעון מספר 2 נסוג מהבזק האור שנפלט משעון מספר 1 (כל זאת מנקודת מבטו של צופה העומד על הרציף).

מזה מתחייב שמנקודת מבטו של צופה העומד על הרציף, הבזק האור שנפלט משעון מספר 2 יגיע לשעון מס' 1 לפני שהבזק האור שנפלט משעון מס' 1 יגיע לשעון מס' 2.

לעומת זאת, ברור שמנקודת מבטו של צופה העומד על הטבעת הבזק האור שנפלט משעון מס' 1 חייב יגיע לשעון מס' 2 בדיוק באותו רגע שהבזק האור שנפלט משעון מס' 2 מגיע לשעון מס' 1.

אותן מחוייבויות (הנובעות, כמובן, מאינווריאנטיות מהירות האור לפי תורת היחסות) קיימות גם בהתייחס לזוג שעוני הטבעת 2 ו-3.

מכאן נובע ששעון הטבעת מס' 2 ירשום את הגעת ההבזקים שנפלטו משעון מס' 1 ומשעון מספר 3 בו זמנית מנקודת מבטו של צופה העומד על הטבעת, אבל לא בו זמנית מנקודת מבטו של צופה העומד על הרציף.

מאחר ולא ניתן לחלוק על דבר שבעובדה (האם ההבזקים שנפלטו בו זמנית משעונים 1 ו-3 רשמו או לא רשמו הגעה בו זמנית לשעון מס' 2), הרי שהפרדוקס בעיצומו.

לסיכום, הפתרון שנתת לא מסביר איך אפשר לטעון שאירוע ההבזקים הוא סימולטני הן בשעוני הטבעת והן בשעוני הרציף ובד בבד גם מקיים את פוסטולט 2 שמחייב בדיוק את ההיפך: יחסיות הסימולטניות.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  ישראל 10:23 13/01/16

הי מאיר.
אתה כותב ״אירוע פליטת ההבזקים על הטבעת הוא אסימטרי מבחינת העובדה שבגלל תנועת הטבעת שעון מספר 1 על הטבעת מתקדם לעבר הבזק האור שנפלט משעון מס' 2, אבל שעון מספר 2 נסוג מהבזק האור שנפלט משעון מספר 1 (כל זאת מנקודת מבטו של צופה העומד על הרציף)״.

אבל מה ההבדל בין התיאור שהבאת לבין הרכבות של איינשטיין במערכת האינרציאלית? שם הרי הפיתרון הוא בשקלול התקצרות האורך שמונע מצב שבו כל השעונים והאורכים יכולים להיות מתואמים סימולטנית. אז מה השוני בטבעת?
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  מאיר עמירם 22:19 13/01/16
שלום ישראל,

אנסה לענות למרות שלא הבנתי מה בדיוק שאלת (מה הן "הרכבות של איינשטיין"? מה משמעות המשפט "שקלול התקצרות האורך שמונע מצב שבו כל השעונים והאורכים יכולים להיות מתואמים סימולטנית."? )

יחסיות הסימולטניות היא הפתרון הבלעדי מבית היוצר של תורת היחסות לאסימטריה שאליה התייחסתי (״אירוע פליטת ההבזקים על הטבעת הוא אסימטרי מבחינת העובדה שבגלל תנועת הטבעת שעון מספר 1 על הטבעת מתקדם לעבר הבזק האור שנפלט משעון מס' 2, אבל שעון מספר 2 נסוג מהבזק האור שנפלט משעון מספר 1 (כל זאת מנקודת מבטו של צופה העומד על הרציף)״, ראה ויקי:
https://en.wikipedia.org/wiki/Relativity_of_simultaneity

מאחר שהזכרת קשר בין התקצרות האורך לבין יחסיות הסימולטניות, אני מצרף הפניה גם ל"פרדוקס הסולם", שגם הפתרון שלו הוא ביחסיות הסימולטניות:
https://en.wikipedia.org/wiki/Ladder_paradox

פרדוקס יחסיות הסימולטניות (ניסוי הטבעת אותו הצעתי) מוכיח לדעתי שיחסיות הסימולטניות היא פיקציה.

בניגוד לרכבת העוברת באופן חד פעמי במקביל לצופה העומד על הרציף, שם הפיקציה יכולה להתקיים מבלי להגיע לסתירה פנימית, השימוש בטבעת מאלץ את צופי המערכות הנמצאות בתנועה יחסית להסכים על סימולטניות אבסולוטית משיקולי סימטריה, אבל ברגע שיש הסכמה על אי יחסיות הסימולטניות אזי יש הפרה בוטה של הפוסטולט השני של תורת היחסות.

הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  ישראל 13:23 14/01/16

הי מאיר.

יש לי בעיה עם המשפט: ״נסכים ש-100,000 ההבזקים הם סימולטניים הן בשעוני הטבעת המסתובבת והן בשעוני מערכת המנוחה״. איני רואה כיצד מצב כזה יכול להתקיים.

בוא נחשוב על רכבת א׳ החולפת על פני רכבת ב׳ כאשר פקטור גאמא שווה ל2. שעוני כל רכבת מתואמים ביניהם.

בזמן 0 בשעוני רכבת א׳, קרון 1 בשני הרכבות נמצאים זה מול זה והזמן בשניהם 0.

מכאן מתחייב שמול קרון 10 ברכבת א׳ נמצא קרון 20 ברכבת ב׳, ובעוד שהזמן בקרון א׳10 הוא 0, הזמן בקרון ב׳ 20 שונה. כך גם בכל זוג קרונות הנמצאים זה מול זה בשתי הרכבות.

אם הבזקים פוגעים בקרונות 1 ו10 ברכבת א׳ בזמן 0, הוא ירשם גם בזמן 0 בקרון ב׳1, אך לא באף קרון אחר בב׳.

אז איך הם יהיו סימולטניים בשעוני שתי הרכבות?

ואם ברכבות הם לא יהיו סימולטניים, אז איך בטבעת ומשטח?

אתה יכול אמנם לבצע איפוס כפוי בשעוני רכבת ב׳ כדי שיראו את זמן שעוני רכבת א׳ הנמצאים מולם, אך מכיוון שהזזת כל שעון בשיעור שונה, הם כבר לא יהיו מתואמים ביניהם יותר.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  מאיר עמירם 15:38 14/01/16
שלום ישראל,

אתה מקשה קושיות משיקולי יחסות, ואכן משיקולי יחסות הם לא יכולים להיות מתואמים. אבל משיקולי סימטריה הם לא יכולים להיות לא מתואמים. זהו הפרדוקס.
נמשיך להתכתב בדוא"ל אם תרצה.

אני מניח שיוני או אמיר יצביעו על הפתרון אם הוא קיים, או על שגיאה בהנחות היסוד שלי אם קיימת.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  מאיר עמירם 15:41 14/01/16
מצטער על הטעות המביכה: התכוונתי "יוני או גיא" (לא אמיר, כמובן)
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  אורח אופוס 09:21 15/01/16

הי מאיר.

פיתרון הפרדוקס אינו פשוט כלל, חלק ממנו אפשר למצוא בקישור:
http://abacus.bates.edu/~msemon/WortelMalinSemon.pdf

הדבר המעניין בעיני הוא, שדווקא יש חשיבות לכיוון הסיבוב של הטבעת. בחלק הראשון של הכתבה שבה המחבר דן במצולע מסתובב כפרומו לטבעות מסתובבות הוא כותב:

Surprisingly, the
direction of the rotation depends on whether the polygon is
traversed in the clockwise or counterclockwise direction.

בהמשך הכתבה מתוארים גם ניסויים שנערכו ואימתו את התופעות המתוארות בה.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  ישראל 09:23 15/01/16

אורח בתגובה הקודמת - אני.
הוסף תגובההוסף תגובה
פרדוקס יחסיות הסימולטניות  מאיר עמירם 14:42 15/01/16
שלום ישראל,

כפי שציינתי בהודעותי הקודמות אין קשר בין circular twin paradox לבין הפרדוקס שבו אנו דנים, ולכן גם הפתרון של circular twin paradox לא פותר דבר בענייננו.

אני מציע שנמתין בסבלנות עד שיוני או גיא יבדקו את העניין ויתייחסו.
הוסף תגובההוסף תגובה

מיקרא
הודעה חדשה על פי הזמן שקבע כל משתמש בסרגל התצוגה
המלצת מנהל הפורום לקריאת הודעה
להודעה מצורף קובץ להורדה
להודעה מצורפת כתובת אינטרנט
הודעות שנשלחו על ידי צוות הקורס
הוסף הערה לפנקס אישי
ההודעה ללא תוכן
הדיון ננעל על ידי מנהל הפורום
הודעה מקובעת
שלח להדפסה    בטל
עמוד <<הקודם  הבא>>